משולש הזהב של צ'אנג ראי

חלקו הראשון של טיולנו התחיל מהנקודה הצפונית ביותר של תאילנד – מחוז צ'אנג ראי. נחתנו בצ'אנג ראי לפנות ערב, אחרי טיסת הלילה שלנו עם אל-על לבנגקוק, וטיסת ההמשך עם בנגקוק איירוויז לצ'אנג ראי. בשדה התעופה קיבלו את פנינו לינדה המדריכה ומיס אה הנהגת, בחיוכים מאוזן לאוזן ובברכת סוואדיקה – שלום, וליוו אותנו אל המיני-וואן של מיס אה, שישרת אותנו נאמנה בשבוע הקרוב, שם כבר חיכו לנו בקבוקי מים צוננים ואננס טרי ועסיסי.

נסיעה קצרה משדה התעופה אל מרכז העיר צ'אנג ראי, והגענו אל המלון הראשון שלנו בטיול, שהזמינה לנו פוקי, ושבו שהינו שני לילות – Wiang Inn hotel. פוקי הציעה לנו ללון במלון זה, בזכות המיקום המצוין שלו, ממש ליד שוק הלילה של צ'אנג ראי, ובזכות החדרים עם דלת מקשרת. המלון היה נוח ביותר, החדרים נקיים ומרווחים, וארוחת הבוקר טעימה.

לינדה ליוותה אותנו עד לחדרים, ווידאה שהכל כשורה ומתאים לנו, והמליצה לנו לצאת לטייל בשוק הלילה של צ'אנג ראי – Chiang Rai Night Bazaar, או כמו שלינדה קראה לו בעברית הרצוצה שבפיה – צ'וק הלילה.

אנחנו מלאי אנרגיה, בזכות השינה בזמן הטיסה והפרש השעות לטובתנו, ואכן מתארגנים ויוצאים לבילוי ערב ראשון שלנו בתאילנד, אל צ'וק הלילה של צ'אנג ראי. אהבנו אותו מאד מאד, הרבה יותר משווקי לילה אחרים וגדולים יותר שביקרנו בהם בהמשך הטיול! קנינו שרוואלים ומזכרות בדוכנים, ותכשירים נגד יתושים בחנות 7/11 (חשוב מאד!). אכלנו ארוחת ערב תאילנדית במסעדה במרכז השוק, כשעל הבמה מולנו מופיעות רקדניות תאילנדיות יפיפיות בריקודים מסורתיים.

הסיום המוצלח של הערב היה בבית הקפה לחתולים – CAT 'n' A CUP Cat Cafe. מי שמזמין בבית הקפה משקה או עוגה, יכול להיכנס איתו אל המתחם שבו מסתובבים החתולים הסיאמיים האורגינליים, השמנמנים והמטופחים, לשבת איתם וללטף אותם. בנותיי התלהבו כל כך מהקונספט, שבילו בו כמעט שעה בליטוף כל חתול שהתרצה להן, ואף דרשו (וכמובן גם קיבלו) לחזור אל בית הקפה גם בערב למחרת!

גיבורים מקומיים ושבטים הרריים

בבוקר לינדה ומיס אה אוספות אותנו מהמלון, ואנו יוצאים לדרך אל יום הטיול הראשון שלנו במחוז צ'אנג ראי. בדרכנו אל האתר הראשון, אנו עוצרים בצד הכביש ליד ציור קיר גדול וחדש-חדש, הנקרא "The Heroes" – הגיבורים, המתאר את סיפור מבצע חילוץ הנערים הלכודים מהמערה ליד צ'אנג ראי, שאירע פחות מחודש לפני שהגענו לתאילנד. אנשי צ'אנג ראי גאים מאד בסוף הטוב של הסיפור, מהללים ומפארים את כל אלה שהיו מעורבים במבצע ההצלה, ביניהם מושל מחוז צ'אנג ראי וגם הצוללן הראשון שניסה לחלץ את הנערים וקיפח את חייו. הצטלמנו לתמונת "גרופ פוטו" ראשונה על רקע הציור הענק ועם פסל החזיר – הקמע של קבוצת הכדורגל שלהם, "חזירי הבר".

אנו ממשיכים אל כפרי השבטים ההרריים – Padong long-neck tribe village. הכניסה נראית כמו אתר תיירות לכל דבר, ולינדה מתעכבת מול כרזה עם מפת המקום ומסבירה לנו בפרוטרוט על כפרי השבטים ההרריים החיים בו: שבט האקה (Ahka), שבט הייאו (Yao), שבט הלאהו (Lahu), שבט הקאיור (Kayor) ושבט הקארן (Karen) – הידוע בכינויו "שבט ארוכות הצוואר".

צלחנו את ההסברים, ואנו מתחילים לטייל בין הכפרים, שאמנם ממוסחרים אך עדיין נראים די אותנטיים בעיניים של תיירים כמונו. נשות הכפרים המבוגרות מנסות לעניין אותנו בקניית מזכרות מהדוכנים שלהן, ואנו משתדלים לקנות משהו מכל אחת מהן, מה שכמובן בלתי אפשרי… בשלב מסויים אנו משתחררים מהמבוכה ומתחילים ליהנות מהביקור, לרקוד ולנגן עם אנשי הכפרים, וכמובן – להצטלם איתם.

פרחים ססגוניים וקופים פראיים

ליעד הבא שלנו ממש ציפיתי להגיע – גני המלכה האם בדוי טונג – Doi Tung Mae fa luang Garden. לינדה מסבירה לנו את פירוש שמו של המקום: בתאית – Doi זה הר, ושם ההר בו נמצאים הגנים הוא Tung. הפירוש של השם "Mae Fa Luang" הוא "האמא המלכותית שירדה מהשמיים" – זהו הכינוי שנתנו התאילנדים למלכה האם, כשהגיעה במסוק אל איזור צ’אנג ראי בצפון תאילנד. מטרת הגעתה היתה להתמקם ולהעתיק את מגוריה לאיזור זה, ולסייע לתושבי השבטים המקומיים להשתקם: להפסיק את גידול האופיום, שהיה נפוץ באיזור, ובמקומו לפתח חקלאות של ירקות ופירות, על בסיס יערות הגשם הטבעיים שבאיזור צפון תאילנד.

הגנים המלכותיים הם פרויקט הדגל של המלכה האם, כחלק משיקום איזור צפון תאילנד ומשולש הזהב. המלכה חיה והתחנכה בעברה בשוויץ, ולכן את הגנים היא ביקשה לעצב בסגנון אירופאי, וגם הווילה המלכותית שלה במרומי הגנים, המשקיפה עליהם, בנויה בסגנון ארכיטקטוני המשלב אלמנטים של בתים בשוויץ יחד עם אלמנטים אסיאתיים.

המקום מקסים ומרהיב, הפרחים ססגוניים ויפיפיים, והמצלמה מתקתקת ומנסה לקלוט בעין העדשה את כל היופי הפורח שמסביב.

הבן הצעיר ואחותו הגדולה אוהבים אטרקציות, ועשו גם את מסלול השביל בצמרות העצים שבתוך הגן (בתשלום נוסף).

אנחנו ממשיכים אל מערת הדגים ומקדש הקופים הפראיים – Fish Cave Mae Sai, שם אנו נתקלים במפגש משעשע בין שלושה זנים ייחודיים:

• הקופים הפראיים, שמקפצים מסביבנו ומנסים לתפוס כל בננה הנזרקת לעברם.
• התיירים הישראלים, שמהווים את הרוב הגדול של המבקרים במקום.
• והשומר התאילנדי חסר השיניים, שצועק על התיירים בעברית שוטפת, ומזהיר אותם לא להתקרב יותר מדי לקופים הנשכנים, כי "זה קוף משוגע גדול!"

לינדה ציידה אותנו בבננות ובמקלות במבוק ארוכים, והצטרפנו גם אנחנו לחגיגה, כשאני נזכרת בסצינת הקופים מהסרט המצוייר האהוב של דיסני "ספר הג'ונגל". אל המקדש עצמו מגיעים במדרגות תלולות העולות אליו, אך השומר הקפדן לא הירשה לאף אחד מהתיירים לעלות, כי "למעלה מסוכן! קוף משוגע גדול!"

ביקור בפתח המערה המפורסמת

כבר בבוקר תיארה לנו לינדה בהתרגשות את כל סיפור חילוץ הנערים מהמערה, לפני פחות מחודש, והבטיחה שנוכל לעבור ליד הכניסה לשמורת הטבע, אשר בה נמצאת המערה – שמורת Tham Luang Nang Non. כשהגענו אל הכניסה לשמורה, בישרה לנו לינדה בהתרגשות שבדיוק היום פתחו אותה לראשונה למבקרים, מאז אירוע החילוץ. יצאנו אל הדרך וצעדנו באוויר הצח בנוף יערות הגשם, מהכניסה לשמורה ועד פתח המערה המפורסמת. איזור הכניסה למערה היה כמובן חסום ומגודר, אך עדיין יכולנו לראות את פתח המערה, ואת פסלוני הפולחן שהוקמו לידה.

משולש הזהב ומוזיאון האופיום

שעת הצהריים כבר חלפה מזמן, הגענו אל איזור משולש הזהב, ובשלב הזה כבר היינו מאד מאד רעבים… לינדה הבינה את הרמז (נו, טוב, קצת קשה להתעלם ממתבגרים נוהמים מרעב… הם אפילו יותר מסוכנים מהקופים הפראיים!), ולקחה אותנו לארוחת הצהריים במסעדה תאילנדית טעימה מאד, הממוקמת בבית עץ מסורתי מוקף גן, באיזור כפרי לאורך נהר המקונג. היתה זאת ארוחת הצהריים הראשונה שלנו בטיול, והמסעדה היתה נהדרת ויפיפיה, ולכן הקפדתי לרשום את שמה ולבקש כרטיס ביקור, בכדי שאוכל להמליץ עליה. אז הנה שמה – Baan Mai Nai Suan, וגם קישור למיקום שלה.

אחרי הארוחה הגענו אל נקודת התצפית הנקראת "משולש הזהב", שהינה נקודת הגבול המשותפת בין שלוש המדינות השכנות: תאילנד, לאוס ומיאנמר (בורמה). ביקרנו במוזיאון האופיום – House Of Opium Museum, המספר על ההיסטוריה של האיזור, שהיווה אחד האזורים הנרחבים ביותר לייצור אופיום באסיה ובעולם.

בכניסה למוזיאון אנחנו נתקלים לראשונה באומן גילוף סבונים – אחת ממלאכות היד המקסימות שנפגוש בטיולנו, בדוכנים ובשווקים הססגוניים:

לאחר מכן ביקרנו בנקודת התצפית על מפגש הנהרות – המקום בו נהר הרואק נשפך אל נהר המקונג. אנו בחרנו לוותר על השייט ללאוס, והסתפקנו בתצפית לכיוון לאוס ולכיוון מיאנמר (בורמה), בליווי ההסברים המעמיקים של לינדה.

כאן הסתיים יום הטיול הראשון שלנו, וחזרנו למלון למנוחה והתארגנות לבילוי הערב השני שלנו בצ'אנג ראי. הפעם אכלנו ארוחת ערב איטלקית מצוינת במסעדה The Pizza Company, וכמובן קיימנו את הבטחתנו מאתמול: הילדים בילו שעה ארוכה ומהנה בליטוף החתולים בבית הקפה!

מה מצפה לנו מחר בצ'אנג ראי? יום של מקדשים בכל מיני צבעים!
הישארו עימנו…