הדנובה הכחולה בעמק הווכאו

הזמן חולף מהר כשנהנים, והחופשה שלנו באוסטריה כמעט הסתיימה…

נפרדנו מחבל זלצבורג, ולמעשה נותר לנו לחזור לוינה, לטיסתנו חזרה הביתה. להזכירכם, את הדרך מוינה לזלצבורג עשינו בתחילת הטיול בבת אחת, ובמשך אחר צהריים שלם גמענו את מרחק הנסיעה של 350 ק"מ. בדרך חזרה, רציתי לגוון ולחלק את הנסיעה למקטעים קצרים יותר, וגם לחוות טעימות נוספות מאיזורים אחרים של אוסטריה. וכך בחרתי לתכנן לנו עצירה לשני לילות במלון בעמק הווכאו (Wachau), הוא עמק הדנובה, וביניהם לטייל יום שלם באיזור.

נעים להכיר את עמק הווכאו (Wachau)

עמק הווכאו הוא עמק רחב ידיים, שאורכו 30 ק"מ, ובאמצעו זורם נהר הדנובה המפורסם. העמק נמצא באיזור הנקרא "אוסטריה תחתית" (השם הזה קצת מבלבל, כי האיזור ממוקם דווקא בצפון אוסטריה…). בזכות היותו מישורי ועתיר במים, האיזור משופע בכרמים ויקבים, ומושך אליו תיירים לטיולי טעימות יין או רכיבת אופניים בין העיירות היפות לאורך הנהר.

בחרתי לשלב טעימונת מאיזור זה בטיולנו, משתי סיבות:

• הראשונה – והשכיחה יותר מבין השתיים – בשל העיירות היפות והמיוחדות לאורך הנהר, עם המבנים המיוחדים שלהן, כמו זו המפורסמת מכולן – העיר מלק (Melk) עם המנזר המוזהב.
• השניה – אתר מקסים שגיליתי באיזור – הגן הבוטני בטולן (Tulln), אשר מרגע ששמעתי וקראתי עליו הוא מצא חן בעיניי, והחלטתי שאנו חייבים לבקר בו!

יום 12 – מגיעים בערב אל המלון בעמק הווכאו

להזכירכם מהפוסט הקודם, ביום שעזבנו את חבל זלצבורג הספקנו עדיין לטייל עד אחר הצהריים באתרים בצפון חבל זלצבורג, וכך גם התקדמנו בנסיעה לכיוון עמק הווכאו. בתום פרק הטיול של אותו יום, נסענו בכביש המהיר מזרחה, ותוך שעתיים של נסיעה גמענו את 200 הקילומטרים עד למקום הלינה שלנו לשני הלילות הבאים.

המלון שלנו – Hotel-Restaurant Moser Pöchlarn – היה חביב ביותר, במיקום נוח לטיול בעיירות עמק הווכאו (15 ק"מ מהמנזר המוזהב במלק). התאכסנו בחדר משפחתי לאופקיסטים וחדר זוגי לסבתא וסבא, והלינה כללה ארוחת בוקר כפרית.

למלון שלנו גם מסעדה מומלצת, אשר בה אכלנו ארוחת ערב טעימה במיוחד, לפני שפרשנו לחדרים לשנת הלילה…

 

יום 13 – שלל פרחים, תצפית בצמרות העצים ועוד הפתעות בגן הבוטני בטולן (Tulln)

אנחנו האופקיסטים אוהבים מאד לטייל בגנים בוטניים, ולכן כשגיליתי שבעמק הווכאו מסתתרת פנינת חן כזאת, כמו הגן הבוטני בטולן – Die Gärten Tulln – היה לי ברור כשמש שנאהב גם אותו!

הגן הבוטני הוא פארק גדול, אשר כולו צמחים ופרחים, והוא מקום מושלם לכל מי שחובב גינון וטבע. יש בו פינות חמד רבות, גם למבוגרים וגם לילדים, כמו למשל מזרקות מוזיקליות, מתקני משחק מדליקים ושביל הרפתקאות לילדים, או חפצי גינה ענקיים שהילדים יכולים לטפס עליהם ולהיראות כמו גמדים חמודים.

ישנן פינות גינון שמעוצבות בסגנונות שונים, ומיועדות לתת השראה לגננים מקצוענים וגם חובבנים. בגן מפוזרים פסלים יפים, מפלי מים מרהיבים, וכולו יופי ושלווה.

המבנה המיוחד ביותר בגן הבוטני הוא מגדל תצפית, הבנוי מ-201 מדרגות מתכת וזכוכית מפותלות, אשר ניתן לעלות בהן לגובה 35 מ', אל שביל תצפית בצמרות העצים. אם אתם חוששים מטיפוס של 201 מדרגות, אל דאגה – יש גם מעלית אל ראש המגדל! הנוף הנשקף ממרומי המגדל יפה ומרשים, וגם המגדל עצמו הוא אטרקציה ארכיטקטונית מיוחדת ביותר.

בגן ישנה גם חממה לגידול ירקות, אשר בה פגשנו את הדלעת הגדולה ביותר שראינו מימינו, שמשקלה כ-500 ק"ג – ענקית ממש כמו הדלעת שהפכה לכרכרה של סינדרלה! הגנן הנחמד במקום הסביר לנו, שזו דלעת שהוא מטפח באהבה לקראת תחרות "הדלעת הגדולה ביותר באוסטריה", והוא מקווה שהיא תזכה בפרס!

בילינו בגן הבוטני כמעט יום שלם. הבאנו צידה לפיקניק מהנה, והתפנקנו גם בגלידות במזנון שבגן. לסיום הביקור נהנינו גם מחנות המזכרות הגדולה, ובה צמחי תבלין, חפצי נוי לגינה ושמונצלעך חמודים.

 

עיירות קסומות על גדת הדנובה

בזמן שהאופקיסטים בילו בגן הבוטני, סבתא וסבא חובבי ההסטוריה טיילו בעיירות העתיקות לאורך הדנובה. האיזור כולו נחשב לאתר מורשת עולמית, וניתן לטייל בו בארמונות, אחוזות ומנזרים מפוארים, מהתקופה שבה שימש הדנובה ציר תעבורה מרכזי למסחר ושייט.

דרך אגב, אחת האפשרויות הנחמדות לחקור את האיזור היא בשייט לאורך הדנובה, בין העיירות. הכנתי לי מראש מידע על חברות המפעילות שייט כזה, כמו Brandner או DDSG, אשר ניתן לשוט איתן בקטע הדנובה שבין העיירות Krems ועד Melk. בסוף לא הספקנו לעשות שייט כזה, כך שנשאר לנו משהו לפעם הבאה…

אחר הצהריים נפגשנו כולנו במרכז העיירה Krems, או בשמה המלא – Krems an der Donau (קרמס שעל הדנובה). טיילנו יחד במדרחוב היפה של העיר העתיקה, בסימטאות הציוריות ובחנויות המתוקות.

לסיום היום נסענו לאורך הדנובה מ-Krems עד Melk, התפעלנו מרחוק מהמנזר המוזהב המפואר – Stift Melk (גם אותו השארנו לפעם הבאה), וסיימנו בפיצה במסעדה איטלקית שמצאנו בקירבת המלון שלנו.

לסיכום – ראינו היום פן נוסף של אוסטריה, איזור שבו נוף הארץ שונה לגמרי מנופי חבל זלצבורג ההרריים, אך יפה מאד גם הוא, והיה לכולנו יום מהנה!

מידע נוסף על אפשרויות הטיול בעמק הווכאו, באמצעות אופניים, תוכלו למצוא בפוסט הבא מתוך הבלוג "מתוך עולמי".

מחר היום האחרון של הטיול, ולכבודו תכננתי כיף גדול מאד לכל המשפחה – ועליו אספר בפוסט הבא…